פסק דין בתיק ב"ל 51371-07-12

2.       בשנת 2008, בהיותה כבת 20, התפרצה אצל המערערת מחלת סכרת מסוג 1. בשל מצבה הרפואי כפי שהיה עם התפרצות המחלה, הפסיקה המערערת את עבודתה שבה עבדה באותה עת כבר מספר חודשים, כקופאית בסופרמרקט.

3.       המערערת פנתה למשיב בתביעה לשלם לה קצבת נכות לפי פרק ט' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (שייקרא להלן: " החוק").

4.       ביום 14/3/10, קבע רופא מוסמך כי דרגת הנכות הרפואית של המערערת, בתקופה שמיום 21/11/08 ועד יום 31/12/10, היא בשיעור 40%, לפי פריט 4(5)(א) למבחנים שבתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956 (שייקראו להלן: " המבחנים").

          קביעה זו נעשתה על בסיס האבחנה שלמערערת היתה באותה עת (כפי שנרשם בפרוטוקול שנערך על ידי הרופא המוסמך):

"סכרת לא מאוזנת, עם ארועי תת-סוכר רבים.".

5.       הרופא המוסמך חיווה ביום 14/3/10 את דעתו שהמערערת אינה מסוגלת לכל עבודה, עד תום הזמניות של דרגת הנכות הרפואית.

6.       בהתאם לכך, קיבל המשיב את תביעת המערערת לתשלום קצבת נכות, ושילם לה קצבת נכות בשיעור המלא.

7.       ביום 16/12/10, לקראת תום התקופה שבה עמדה הנכות הרפואית הזמנית בעינה, נבדקה המערערת שוב על ידי רופא מוסמך.

          באותה עת, המערערת כבר היתה מטופלת על ידי משאבת אינסולין.

הרופא המוסמך קבע כי החל מיום 1/1/11, דרגת הנכות הרפואית היציבה של המערערת, היא בשיעור 40%, וזאת לפי פריט 4(5)(ב) למבחנים.

8.       הרופא המוסמך שבדק את המערערת ביום 16/12/10, חיווה את דעתו שהמערערת מסוגלת לעבוד ביום עבודה מלא, אך זאת - ללא מאמץ גופני, עם אפשרות לניטור ולארוחות סדירות בפרקי זמן תכופים.

9.       ביום 23/12/10, שוחחה פקידת שיקום עם המערערת.

          על פי עמדתה של פקידת השיקום, אף שלמערערת אין רקע תעסוקתי מעבר לשירות הצבאי ולעבודה כקופאית בסופרמרקט, הרי שהמערערת יכולה להשתלב בעבודה אדמיניסטרטיווית במקומות שבהם יתאפשרו תנאים כפי שנקבעו בחוות דעתו של הרופא המוסמך, וכן - היא יכולה לעבוד או בזבנות ובטלמרקטינג. על סמך עמדה זו, חיוותה פקידת השיקום את דעתה שהמערערת לא איבדה מכושרה להשתכר.

10.     בהתבסס על עמדותיהם של הרופא המוסמך ושל פקידת השיקום - דחה המשיב את התביעה לקצבת נכות.

11.     המערערת הגישה (באמצעות בא כחה) ערר הן על ההחלטה בענין הנכות הרפואית והן על ההחלטה בענין אי-כושר. הערר בענין הנכות הרפואית התבסס על הטענה שלמערערת יש גם נוירופתיה סכרתית.

12.     הערר הרפואי של המערערת הובא לדיון בפני ועדה רפואית לעררים, ביום 4/8/11. במועד זה דחתה אותה ועדה את הטענות בענין הסיבוך הנוירולוגי, והותירה על כנה את ההחלטה שלפיה דרגת הנכות הרפואית של המערערת היא בשיעור 40% לפי פריט 4(5)(ב) למבחנים.

13.     הערר בענין אי-הכושר הובא לדיון בפני ועדה לעררים לענין אי-כושר (שתיקרא להלן: " הועדה"), ביום 12/6/12.